|
|
עמוד:139
הַזְמִינוּ חֲלוֹם תָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהֲיִיתֶם יְכוֹלִים לְהַזְמִין חֲלוֹמוֹת : חֲלוֹמוֹת טוֹבִים וּמְשַׂמְחִים, שֶׁקוֹרִים בָּהֶם דְבָרִים נְעִימִים וְכֵּיפִיִים . יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַצְלִיחִים לַעֲשׂוֹת זֹאת . הָרֹב לֹא מַצְלִיחִים - וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁאַתֶם תַצְלִיחוּ . אֲבָל כְּדַאי לְנַסוֹת . אָז אֵיךְ מַזְמִינִים חֲלוֹם ? 1 קֹדֶם כֹּל, דַמְיְנוּ עַל מָה הֲיִיתֶם רוֹצִים לַחְלֹם : מָה יִקְרֶה בַּחֲלוֹם ? אֵיךְ תַרְגִישׁוּ ? תוּכְלוּ לִכְתֹב אוֹ לְצַיֵר . 2 לִפְנֵי שֶׁאַתֶם הוֹלְכִים לִישֹׁן, הִזָכְרוּ בְּמָה שֶׁכְּתַבְתֶם אוֹ צִיַרְתֶם . 3 כְּשֶׁאַתֶם כְּבָר עוֹצְמִים עֵינַיִם אִמְרוּ בַּלֵב : "הַלַיְלָה אֲנִי רוֹצה לַחְלֹם עַל . . . " 4 וּכְשֶׁתִתְעוֹרְרוּ בַּבֹּקֶר - אִם תִזְכְּרוּ אֶת הַחֲלוֹם, חִשְׁבוּ, הַאִם הוּא דוֹמֶה לְמָה שֶׁהִזְמַנְתֶם ? תוּכְלוּ גַם לִכְתֹב אוֹתוֹ . 139 139
|
|