עמוד:203

קשה להאמין ? עוד יותר קשה להאמין, שפעם הטלפונים הַנַיָידִים היו גדולים וכבדים, ואי אפשר היה להכניס אותם לכיס . לְרוב האנשים בכלל לא היו טלפונים ניידים . קשה להאמין ? עוד יותר קשה להאמין, שלפני כן לא בכל בית היה טלפון . כדי להתקשר הייתם צריכים ללכת למשרד הדוֹאַר, לחנות או לשכנים שיש להם טלפון . אם הייתם מִחוץ לבית ורציתם להתקשר – יכולתם להשתמש בטלפונים ציבּוּריים שנמצאו ברחוב . כדי לדבר בטלפון צִיבּוּרי היה צריך לשלם בכסף או במטבעות מיוחדים – אֲסִימוֹנִים . קשה להאמין ? עוד יותר קשה להאמין, שפעם בכלל לא היו בעולם טלפונים ניידים . בבית היה טלפון נַיָח אחד, שעמד במקום קבוע על השולחן או היה מְחוּבָּר לקיר . כשהטלפון צלצל, אחד מבני המשפחה הרים את הַשְׁפוֹפֶרֶת, שאל מי מדבר ואת מי רוצים, ואז צעק, למשל : "רוני ! ! ! זה בשבילך ! ! ", ואם רוני לא הייתה בבית ? ביקשו שימסרו לה הודעה או ניסו שוב, מאוחר יותר . 203 203

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר