|
|
עמוד:14
1 עַכְשָׁו הָיִיתִי צְרִיכָה לִלְמֹד לִכְתֹב וְלִקְרֹא כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִכְתֹב לְרֹאשׁ הַמֶמְשָׁלָה אֶת הַהַצָעָה לְהִשְׁתַמֵשׁ בְּדֶלֶק מִקְלִפּוֹת תַפּוּזִים . יוֹאֵל מָצָא מוֹרָה פְּרָטִית מְאוֹד מְיֻחֶדֶת . הִיא גָרָה בִּשְׁכוּנָה קְטַנָה מִחוּץ לְתֵל אָבִיב, וְאַבָּא אוֹ אִמָא הָיוּ לוֹקְחִים אוֹתִי אֵלֶיה פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ . 5 רַק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָלַכְתִי לְעֶדְנָה, כָּכָה קָרְאוּ לַמוֹרָה, יוֹאֵל בָּא אִתִי . גֶשֶׁם חָזָק יָרַד אָז בַּחוּץ, וְכָל הַנְסִיעָה צִיַרְתִי פְּרָחִים עַל הָאֵדִים שֶׁהִצְטַבְּרוּ עַל הַחַלוֹן . יוֹאֵל אָמַר שֶׁעֶדְנָה הִיא לֹא סְתָם מוֹרָה . הוּא סִפֵּר לִי שֶׁהִיא מְטַפֶּלֶת בִּילָדִים שֶׁמִתְקַשִׁים לִלְמֹד לִקְרֹא וְלִכְתֹב . "זוֹ הַמֻמְחִיוּת שֶׁלָה," הוּא אָמַר . הִפְסַקְתִי לְרֶגַע לְצַיֵר עַל הָאֵדִים וְשָׁאַלְתִי : "גִלִיתָ לָה עַל הַמַהְפֵּכָה ? " 10 "לֹא, לָמָה ? " "כִּי זוֹ הַתוֹכְנִית הַסוֹדִית שֶׁלִי וְשֶׁלְךָ," עָנִיתִי . מַהְפֵּכַת הַתַפּוּזִים שֶׁ ל מַתִי מֵאֵת : תַמִי שֵׁם טוֹב חֵלֶק א 14
|
|