עמוד:130

מלחמת שבע השנים מלחמה שנטשה בשנים 1756 - 1763 בין אוסטריה , רוסיה , צרפת , שודיה ונסיכיות גרמניה , לבין פרוסיה ואנגליה . היא התנהלה בים וביבשה , באירופה , באסיה ובאמריקה , בעקר על רקע התחרות בין אנגליה לצרפת על השליטה במושבות ובימים . מצד אוסטריה היה זה נסיון להחזיר לעצמה את חבל שלזיה , שנכבש ב - 1740 ( ב " מלחמת הירשה האוסטרית " ) על ידי פרידריך ה - 2 ( " הגדול " ) , מלך פרוסיה . צרפת , שחששה מהתעצמותה של פרוסיה , אשר אימה להפר את האזון ביחסי הכחות באירופה , פלשה לתחומה . זו גם הסבה שרוסיה הצטרפה לברית נגד פרוסיה ופלשה לחלקה פרוסיה היתה עד שנת 1700 אחת הנסיכיות הגרמניות ( נסיכות ברנדנבורג ) , והפכה - בעקר בזכות הנהגתו של פרידריך ה - 2 - למדינה חזקה , שפתחה את המנהל ואת הכלכלה , וארגנה צבא , שהיה מן המעלים באירופה . רוסיה חששה מעליתו של הכח החדש שקם במרכז אירופה ונלחמה בו . אולם ב - 1762 , עם מות הצארית יליזביטה ועלית יורשה פיוטר ה - 3 , נטשה רוסיה במפתיע את בעלות בריתה וכרתה שלום עם פרוסיה , כשבעקבותיה הולכים השודים . בכך הכריעה רוסיה את גורל המערכה והצילה למעשה את פרוסיה , שעמדה על סף תבוסה ( ברלין נכבשה על ידי הרוסים ב - 1759 ) . לפי חוזה השלום שנחתם ב - 1763 נשמר בעקרו המצב ששרר לפני פרץ המלחמה , ואוסטריה נאלצה לותר על מטרתה העקרית : השתלטות מחדשת על שלזיה . פרוסיה יצאה נשכרת והפכה למעצמה אירופית ראשונה במעלה . אנגליה דוחקת את רגלי צרפת אנגליה , בהנהגתו של ויליאם פיט ( האב ) , היתה מענינת לרתק את כחותיה של צרפת לאירופה , כדי לדחק את רגליה מן המושבות שמעבר לים , ולכן סיעה ( בעקר בכסף ) לפרוסיה . התחרות בין אנגליה לבין צרפת על השליטה בימים , על המסחר והשלטון בהודו , ועל אזורי ההתישבות בצפון אמריקה , היתה נטושה מראשית המאה ה - 17 והגיעה לשיאה לפני פרץ המלחמה . אולם במלחמת שבע השנים אבדה צרפת את כל מושבותיה בצפון אמריקה ובמרכזה ( פרט לאזורים אחדים ) , למרות שמשנת 761 1 ואילך הסתיעה בספרד . עם כבוש קנדה ועמק המיסיסיפי היתה אמריקה הצפונית כלה בשליטתה של אנגליה . בהודו נותרו בידי צרפת , אחרי מאבק קשה , רק חמשה נמלים חסרי חשיבות . כן אבדה צרפת את שטחיה בסנגל שבאפריקה . נצחונה הצבאי של אנגליה בסס את שלטונה בשלוש יבשות , ובעקר בתת - היבשת ההודית , שהיתה מקור עשרה במרוצת 180 השנים הבאות . בחוזה השלום שנחתם בפריס ב - 1763 נקבע מעמדה של אנגליה כמעצמה הקולוניאלית והימית הראשונה במעלה בעולם . היא היתה היחידה שיצאה נשכרת ממלחמת שבע השנים . בריטניה הודו פרידריך השני פרוסיה צרפת קולוניאליזם קנדה רומזיה מלחמת שלושים השנה מלחמה שנטשה במרכז אירופה ובמערבה בין השנים 1618 - 1648 על רקע הנגודים הדתיים בתחומי ממלכתו של הקיסר פרדיננד ה - 2 לבית הבסבורג , שליט אוסטריה , הונגריה ובוהמיה . המלחמה הממשכת והעקבה מדם , שנטלו בה חלק מדינות רבות ביבשת , הביאה לשנויי גבולות ולשדוד מערכות מדיני , כלכלי וחברתי . היריבים העקריים בעמות הממשך היו ברית המדינות הקתוליות בגרמניה בראשותו של פרדיננד , וברית המדינות הלותרניות ( פרוטסטנטיות ) . בפעל נחלקה המלחמה לארבע תקופות כה שונות , עד שיש הרואים בהן ארבע מלחמות נפרדות . בשתי התקופות הראשונות , הבוהמית והדנית , עמדו גורמים דתיים במרכז המארעות , שהחלו עם מרד הצ'כים - רבם פרוטסטנטים - בבוהמיה . שתי התקופות האחרונות , השודית והצרפתית - שודית , היו בעקרן מאבקים מדיניים נגד בית הבסבורג . מאבקים על רקע דתי התקופה הבוהמית ( 1618 - 1625 ) . הבוהמים הפרוטסטנטים , מרדו בבית הבסבורג הקתולי . המרד דכא ביד קשה ובוהמיה הפכה למחוז אוסטרי שנשלט על ידי מושלים קתולים . פרידריך השני מלך פרוסיה , המכונה " הגדול'יושב סביב שולחן הדיונים בציורו של א'ממל , התחזקותה הרבה של פרוסיה , תחת שלטונו של פרידריך השני עוררה את חששן של מדינות אירופה והובילה למלחמת שבע השנים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר