מתוך:  > אביב חדש 16 > קשוא

עמוד:62

הספירה ) שפלש לאיטליה ולסיציליה . אולם בתוך זמן קצר הפכה הברית ליריבות , בשל התחרות על השליטה בים התיכון . שלוש מלחמות נטשו בין קרתגו לרומי והן ידועות כ " מלחמות הפוניות " . ( פונים הוא שבוש השם פניקים בפי הרומאים שכנו כך את הקרתגים . ) בשלוש המערכות נצחו הרומאים , והאחרונה הסתימה בחרבן קרתגו . במלחמה הפונית הראשונה , שנמשכה 22 שנה ( 264 - 242 לפני הספירה ) אבדה קרתגו את סרדיניה , סיציליה וקורסיקה . גבור המלחמה - הקרתגי חמילקרת ברקה - השתלט על דרום ספרד ויסד שם את קרתגו החדשה ( קרתגנה ) . וכך , למרות התבוסה במלחמה הראשונה , המשיכה קרתגו לשגשג והיתה לעיר המסחר העשירה ביותר במערב הים התיכון . גבור המלחמה הפונית השניה ( 218 - 202 לפני הספירה ) היה חניבעל , בנו של חמילקרת ברקה . הוא חצה עם צבאו , שחלקו היה רכוב על פילים , את הרי הפירנאים והאלפים והגיע לקרבת העיר רומא . אולם למרות הצלחותיו הצבאיות לא עלה בידיו להכניע את רומי . חניבעל נסוג לאפריקה וקרתגו אבדה את שליטתה בספרד . אף על פי כן התאוששה לזמן קצר וברומא הלכה וגברה הדרישה להחריבה כליל . הסנטור קטו נהג לסים כל נאום שלו בסנט בפסוק " קרתגו חיבת להחרב " . סופה של קרתגו בא במלחמה הפונית השלישית ( 149 - 146 לפני הספירה ) , שנכפתה עליה בתרוץ מפרך ומתוך יצר נקם , ולא היתה אלא מלחמת חסול של החלש בידי החזק . קרתגו נהרסה כליל בידי צבאות רומי , אדמתה נחרשה והרומאים הטילו קללה על מי שיקים אותה מחדש . לימים חדש בה הישוב כמושבה רומית , אך מעולם היא לא חזרה לעצמתה . אחרי חרבן האימפריה הרומית שמשה קרתגו תחנה לשודדי - ים , ובימי הבינים היתה בשלטון הביזנטים ואחר כך בשלטון הערבים . היום לא נותר ממנה כמעט שריד והיא פרור של העיר תוניס . חניבעל פוליס פניקיה , פניקים קטו , מרקודס פורקיוס רומא העתיקה - המלחמות הפוניות קשוא קשוא הגנה הוא צמח תרבות ממשפחת הדלועיים , שפריו הארך ובעל הקלפה הדקה נאכל כשהוא מבשל או אפוי . מזרעיו מפיקים שמן . זהו צמח חד - ביתי , כלומר , הפרחים הזכריים והנקביים מצויים על אותו הצמח . הפרחים גדולים וצהבים . לפרח הזכרי יש גביע ירק המרכב מחמש אנות , חמשה עלי כותרת צהבים וחמשה אבקנים . בפרח הנקבי יש עלי אחד ושחלה תחתית , ואין בו אבקנים . ההאבקה נעשית על ידי חרקים , בעקר ממשפחת הדבורניים . עלי הצמח גדולים ומפרצים , בעלי זיפים קשים בצדם התחתון , והפטוטרת שלהם ארכה וחלולה . הפרי הוא ענבה צרה וארכה המכילה זרעים רבים . מוצאו של הקשוא בצפון אמריקה , שם תרבת עוד בתקופות קדומות . אין זה המין הנושא את השם " קשוא " המזכר במקרא או במשנה . הקשוא המקראי הוא כנראה המלפפון . בישראל מגדלים זנים שרועים ושיחיים , שקלפתם בצבע ירק בהיר , ירק כהה ( המכנים " זוקיני " ) וזהב . הפרי רגיש יחסית לפציעה בשל קלפתו העדינה . הקשוא מכיל ברבו מים ומעט פחמימות ומינרלים , וערכו התזונתי מועט . הוא דל בקלוריות - 12 ל - 100 גרם . בארץ מגדלים קשואים על פני שטח של כ - 9,000 דונם . באמצע שנות ה - 90 היה יבול הקשואים בישראל כ - 25,000 טונות . דלועיים ירקות מלפפון צמחים קשר כימי הקשרים הקימים בין החלקיקים השונים של היסודות או התרכובות נקראים קשרים כימיים . יש שלושה סוגים של קשרים כימיים : קשר קוולנטי , קשר יוני וקשר מתכתי . קשר קוולנטי קשר קוולנטי בין אטומים נוצר עקב שתוף של אלקטרונים , שכל אטום בו " תורם " לשתפות אלקטרון . זוגות האלקטרונים המשתפים שהתקבלו בתהליך זה נמשכים לגרעיני האטומים , וכך נוצר הקשר הקוולנטי . קשר זה מתקים בשני סוגים של חמרים : חמרים מולקולריים וחמרים אטומריים . חמרים מולקולריים הם יסודות או תרכובות הבנויים ממולקולות . המולקולות מרכבות מאטומים של אלמתכות , שביניהם קים קשר קוולנטי . לדגמה , מימן . א מרכב ממולקולות , אשר בכל אחת מהן מצויים שני אטומי מימן שתרמו כל אחד אלקטרון אחד . שני האטומים קשורים זה לזה בקשר קוולנטי , שנוצר על ידי שתוף של שני האלקטרונים ליצירת זוג אלקטרונים משתף . דגמה נוספת היא חמצן . ( ) המרכב ממולקולות , אשר בכל אחת מהן שני אטומי חמצן . שני האטומים קשורים זה לזה בקשר קוולנטי , שנוצר על ידי שתוף שני אלקטרונים של כל אטום ליצירת שני זוגות אלקטרונים משתפים . חמרים מולקולריים נוספים הם : מים נ ) . ח , פחמן דו - חמצני , co , אמוניה , NH , חנקן , N , כלור , CL , , יוד 11 , וכלי . גם בין המולקולות לבין עצמן פועלים כחות משיכה , אלא שכחות אלה חלשים בדרך כלל לעמת הכחות הפועלים בין האטומים במולקולה . בגז , הכחות בין המולקולות חלשים במיחד . בנוזל , הכחות בין המולקולות חזקים יותר מאשר בגז . אולם במוצקים חזקם רב במיחד , ולכן המוצקים הם קשיחים ולא דחיסים . למעלה : קשר קוולנטי נוצר , כאשר שני אטומי מימן משתפים פעולה ויוצרים מולקולה של סימן . באמצע : קשר קוולנטי בין שני אטומים שונים נוצר כאשר יש שיתוף פעולה .'קליפה מלאה . במולקולה החדשה מקנה יציבות לכל אטום בנפרד בזמן מסוים . בתרשים שלפנינו נוצר קשר קוולנטי בין אטום כלורי CL ] שלו שבעה אלקטרונים , לבין אטום מימן ( H ) שלו אטום אחד בקליפתו היחידה . בעקבות שיתוף הפעולה בין שני האטומים ( וצרה מולקולת מימן כלורי 11 ] אן , שבה יש למימן זוג אלקטרונים בקליפתו החיצונית ולכלור - שמונה . למטה : קשר יוני הוא קשר הנוצר בין אטום ש - רוצה מאוד - לתת אלקטרונים ( הנתרן ) לאטום כלור ש - רוצה מאוד - לקבל אלקטרון . בתרשים : אטום נתרן , נין עם אלקטרון אחד בקליפתו החיצונית וקליפה מלאה מתחת ; אטום כלור CL ) ) עם קליפה חיצונית החסרה אלקטרון : מולקולת מימן ) HCI ( כלורי - לכלור יש כעת קליפה מלאה ויציבה וכן לנתרן .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר