עמוד:175

ברור ואין כל ספק , כי העותרת מעוניינת בקיום השירותים הדתיים … ולא זו בלבד , אלא מבקשת היא להקדיש לכך מיטב זמנה , מרצה וכישרונה . כיצד ניתן לומר עליה , שאין היא מתאימה לכהן בתפקיד זה ולייצג את תושביה של ירוחם ? הייפלא איפוא , שבלבה של העותרת מקנן חשש כבד ורציני , שהנימוק היחידי האפשרי של " חוסר התאמתה" לשמש כחברה במועצה הדתית הוא עובדת היותה אישה וזאת בלבד " ? ( עמ' ( 238-237 לדעת אלון , " מועצה דתית המוקמת לפי חוק שירותי הדת היהודיים ... היא גוף מינהלי המוקם על-פי החוק , ועל הרכבתו חלים הדינים וההוראות שבחוק ושבפסיקה ... מכאן נובעת המסקנה הברורה , שאי-הכללת מועמד למועצה דתית , משום שהמועמד הוא אישה , נוגדת את עקרון היסוד של מערכת המשפט הישראלית , שלפיו אסורה הפליה מטעמי מין " . ( עמ' ( 240 גם השופט אהרון ברק נענה לעתירה , אולם נימוקיו היו אחרים : ... " אין כל דבר בחוק שירותי הדת שיש בו כדי להצביע כי במועצה הדתית צריכים לכהן יודעי דת ודין , ועקרונית אף איש שאינו דתי , כשיר לכהן במועצה ... ועל-כן , אפילו [ אם ] על-פי ההלכה אין אישה כשירה לשמש כחברת המועצה , אין אישה בלתי כשירה לשמש במועצה הדתית על-פי חוק שירותי הדת . דיני הכשירות שבהלכה לחוד ודיני הכשירות שבחוק לחוד … אין אני גורס , כי שיקול דתי הוא שיקול זר לחוק שירותי הדת , [ אבל ] השאלה שאנו דנים בה הינה , אם הדינים הדתיים , הקובעים את הכשירות לשמש חבר במועצה הדתית , הם הדינים החלים במסגרת החוק . על כך תשובתי היא בשלילה , שכן החוק הוא חילוני , עניינו שירותי דת לכל היהודים - דתיים וחילוניים כאחד - והמועצה עצמה היא גוף מינהלי , הצריך לספק בצורה היעילה ביותר שירותי דת ... ההנחה צריכה להיות , כי כשירים לשמש במועצה הדתית כל אותם אנשים , שתכונותיהם האישיות מאפשרות להם לבצע תפקיד זה בדרך הטובה ביותר ... מכאן , שאין לפסול את מועמדותה של אישה אך בשל היותה אישה . כל מועמד ומועמד חייב להיבחן " לגופו , " כלומר , על-פי מידת התאמתו לשמש חבר במועצה מזה ועל-פי ייצוג גופים המעוניינים בשירותי דת מזה ... ודוק : אין חובה למנות אישה לכל מועצה דתית ... המינוי צריך להיות ענייני " . ( עמ' ( 276-273 למחלוקת על הרכב המועצות הדתיות נוספה ביקורת על תפקודן , ובעקבות זאת הועלו בכנסת ומחוצה לה הצעות לפרק את המועצות הדתיות כחלק ממהלך כולל של פירוק משרד הדתות . מטרתו המוצהרת של הפירוק הייתה חיסכון תקציבי ואף ייעול של שירותי הדת , אולם הייתה לו גם מטרה נוספת , והיא להביא ליתר שוויון בין הזרמים השונים ביהדות ובין המעמד של הדת היהודית למעמדן של הדתות האחרות . נכון לשנת , 2006 הפירוק בפועל של משרד הדתות והעברת המועצות הדתיות למשרד ראש הממשלה לא היטיב עם המועצות הדתיות . מצבן הכספי נותר גרוע כשהיה , ועובדים רבים נותרו בלי משכורת במשך חודשים ארוכים . בחלק מהמועצות לא התקיימו בחירות במשך שנים , והארגון מחדש של שירותי הדת טרם בא לידי ביטוי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר