עמוד:29

הוגי הדעות של הנאורות ביקרו את השלטון האבסולוטי והציעו דרכים לתקן את המשטר במדינה ולהבטיח את חירות האזרח . בחיבורים שפרסמו ניסו להסביר את מבנה החברה והמשטר הרצוי , ולשם כך דנו בשאלות , ובהן : מהו מקור סמכותו של השליט ? מהם תפקידיו ? מה מאפיין את הקשרים בין השליט לנשלטים ? הוגי הדעות הושפעו מתורתו של הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק בן המאה השבע עשרה . לוק ( 1704-1632 ) טען כי כאשר בני אדם מכוננים חברה הם מבקשים שהשלטון יבטיח את הזכויות הטבעיות שלהם . הזכויות הטבעיות מגיעות לכל אדם מעצם היותו אדם , והן : הזכות לחיים , הזכות לחירות והזכות לקניין . כלומר , לכל אדם יש זכות להגן על חייו , להימנע מלהשתעבד לזולתו ולשמור על רכושו הפרטי . השלטון מתחייב להגן על החיים , על החירות ועל הרכוש של כל הנתינים . אם השלטון פוגע באחד מאלה בלא הסכמת האזרחים - לדוגמה , מחרים אדמות פרטיות או מגייס אנשים לצבא בלא הסכמתם - מותר לאזרחים להתנגד לו ואף למרוד בו , כי השלטון לא מילא את התחייבויותיו בחוזה החברתי . לוק הדגיש שהכרעות צריכות להתקבל ברוב קולות , בשונה מן הנהוג במשטר האבסולוטי . כדי למנוע עריצות במדינה חייבת להיות בה הפרדה בין רשויות השלטון : בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת . תעודה על השליט האבסולוטי , בוסואה , 1679 שליטים דומים לאלים והם לוקחים חלק בעוצמתו של אלוהים . [ ... ] המלך אינו צריך לתת לאף אחד דין וחשבון על הוראותיו [ ... ] כאשר השליט שופט , אין קיום לכל שיפוט אחר [ ... ] אין שום כוח נגד השליט [ ... ] השלטון הלגיטימי ( החוקי ) שייך אך ורק לשליט [ ... ] כל שליט ריבוני מחזיק הכול בידיו , הן את הסמכות השיפוטית העליונה והן את כל כוחותיה של המדינה [ ... ] מכוח חובותיו , השליט הוא אביהם של נתיניו . הוד מלכותו נמצא מעל אינטרסים קטנוניים . ( ז' בוסואה , " פוליטיקה המבוססת על כתבי קודש , " תרבות ההשכלה , מבואות היסטוריים , עמ' ( . 62 . 1 מהן הסמכויות של השליט האבסולוטי ? . 2 במה השליט דומה לאל ? . 3 " השליט הוא אביהם של נתיניו" - מדוע ? . 4 מהם לדעתכם הקשיים שמתעוררים בשלטון אבסולוטי ? האם יש בשלטון כזה יתרונות ? נמקו . מונטסקיה מציע הפרדת רשויות אחד מהוגי הדעות של הנאורות שפעל בצרפת ברוח תפיסותיו של ג'ון לוק הוא הברון שרל דה מונטסקיה . ( 1755-1689 ) מונטסקיה סבר כי המשטר הטוב ביותר הוא המשטר המלוכני , אבל יש להגביל את המלך כדי להגן על האזרח מפני שלטון שרירותי . לדעתו יש להפריד בין זרועות השלטון וליצור ביניהן איזון - זהו רעיון הפרדת הרשויות . שלושת מישורי הפעילות של השלטון - החקיקה , הביצוע והמשפט - ראוי שלא יימצאו כולם בידיו של השליט אלא יימסרו לגופים נפרדים . גופים אלו יאזנו ויבלמו זה את זה ובדרך זו ימנעו מרשות אחת להשתלט על האחרות . בדרך כלל נותרה הרשות המבצעת בידי השליט . בימינו רעיון הפרדת הרשויות מתקיים ברוב המדינות הדמוקרטיות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
© מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית