עמוד:109

סדר הקושי בכל אחד מהגורמים : סוג המבנה : המבנה ההיררכי הוא הקל ביותר , אחריו מבנה של שלם משותף ואחריו מבנה של חלק משותף . צירוף הפעולות : הקל ביותר הוא צירוף הפעולות , + × הקשה ביותר הוא הצירוף , - : וביניהם + : ו– - × ללא הבדל משמעותי ביניהם . האינטראקציה בין שני הגורמים האלה מסבירה את ממצאי הטבלה שלעיל ואת ההחלטה על דירוג הבעיות בחומר הלימוד . המאפיינים של הבעיות שנבחרו : . 1 נבחרו רק סוגי הבעיות שלמעלה מ 50 % – מהתלמידים מסוגלים להתמודד אתם . . 2 כדי להימנע מקיבעון למבנה מסוים מציגים יותר ממבנה אחד בכל שנת לימוד . בהתאם למאפיינים שלמעלה דורג חומר הלימוד כך : כיתה ג : ' מוצג השלב האינטואיטיבי לבעיות דו–שלביות . בשלב זה מוצגות רק בעיות שאפשר לתאר על ידי ציור . כיתה ד : ' מוצגות בעיות היררכיות ( למעט הקשות ביותר ( 10 , 9 , 6 , 5 - ובעיות שיש להן מבנה של שלם משותף . כיתה ה : ' תחילה חוזרים על בעיות שהוצגו בכיתה ד , ' אחר כך מוסיפים בעיות היררכיות מסוגים שלא הוצגו בכיתה ד' ומציגים גם בעיות שיש להן מבנה של חלק משותף ( למעט הבעיות הקשות ביותר ( 18 , 16 , 15 - ובעיות שבהן אותה פעולה חוזרת על עצמה פעמיים - שגם הן מנותחות בעזרת מבנה ( היררכי , שלם משותף וחלק משותף ) וחל עליהן אותו דירוג קושי . לבסוף עוברים לבעיות רב–שלביות . הדרך הדידקטית להוראת פתרון בעיות רב שלביות בספרות המחקר של תחום ידע זה אפשר למצוא מגוון דרכי הוראה . הדרך שבחרנו בפרק זה כוללת מרכיבים מדרכו היוריסטית של פויה ושל ממשיכו שונפלד . א . פירוק והרכבה : מנסים לפרק את הבעיה לבעיות פשוטות יותר , פותרים אותן ומרכיבים את פתרונותיהן כך שיתקבל הפתרון של הבעיה המקורית . ב . מסתמכים על בעיות קודמות הדומות לבעיה הנתונה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר