עמוד:115

אריגים משובחים ועדינים עבודת יד . עם התפתחות תעשיית הטקסטיל הבריטית והמעבר למכונות אריגה מכניות , הוצפו השווקים של בריטניה באריגים זולים יותר שהתחרו ב"תעשיית הבדים" הידנית ההודית . בריטניה הטילה מכסי מגן על יבוא התוצרת ההודית , ובמקביל ייצאה להודו בדים שיוצרו בשיטה המונית זולה יותר . כך מוטטה בריטניה את תעשיית הבדים המשפחתית ההודית ואילצה את הודו להפוך ליצואנית של חומר הגלם ( כותנה ) ויבואנית של מוצרי תעשייה בריטיים . השוק ההודי היה לגורם מכריע בהתפתחות התעשייה הבריטית . חלקו של השוק ההודי בכלל היצוא הבריטי עלה בשנים 1850-1820 מ 8 % - ל . 25 % - בסוף המאה ה19- עדיין הייתה לשוק ההודי חשיבות רבה : בריטניה סיפקה להודו כ 70 % - מכלל יבוא הסחורות שלה . התפתחות ערי הנמל מרבית תנועת הסחורות בין הקולוניות למדינות האם התרחשה בדרך הים , והביאה להתפתחותן של ערי נמל גדולות ביבשת אירופה ולהתפתחותה של תעשייה נרחבת שהתבססה על חומרי הגלם שהגיעו דרך הים . ליסבון , בירת פורטוגל , שגשגה במהלך המאה ה16- בשל הזהב , היהלומים והסחורות החקלאיות שיובאו מברזיל ; אמסטרדם בהולנד נעשתה במאה ה17- העיר העשירה בעולם , בעקבות התפתחות המסחר הענף עם אפריקה , צפון אמריקה ואינדונסיה ; נמל אנטוורפן בבלגיה נהנה מתנופת פיתוח במהלך המאה ה , 19- בעת שייבאו דרכו חומרי גלם דוגמת שנהב וגומי מקונגו ; והתפתחות המסחר בין צרפת למדינות שהיו נתונות לחסותה הביאה במאה ה19- להתפתחות העיר מרסיי , עיר הנמל הגדולה של צרפת . דוגמה טובה לקשר שבין שגשוג האימפריה והתפתחות עיר נמל - היא התפתחותה של לונדון . לונדון פרחה כעיר נמל בעת שהאימפריה הבריטית שגשגה ; וירדה מגדולתה כעיר נמל בתום התקופה . לתקופה הקולוניאלית חשיבות רבה להתפתחות הסחר הבין-לאומי : בתקופה זו הונח הבסיס להתרחבות הסחר הבין-לאומי - שהוא ממרכיבי היסוד שעליהם מושתתת הגלובליזציה ( על כך - בפרק הבא . ( נמל לונדון במהלך המאה ה19- נעשתה לונדון לעיר הגדולה בעולם ולבירת האימפריה הגדולה בעולם . היא שימשה מרכז פוליטי , כלכלי , פיננסי ומסחרי בקנה מידה עולמי . גם נמל לונדון היה באותה תקופה הנמל הגדול בעולם . הנמל ממוקם על גדות נהר התמזה , ודרכו עברו חומרי גלם וסחורות שהגיעו מכל רחבי תבל , ובפרט מן הקולוניות שהיו בשליטת בריטניה . לצד הנמל הוקמו מפעלי תעשייה , שהתבססו על חומרי הגלם שהובאו מהקולוניות . היקפי המסחר הלכו וגדלו , והנמל הלך והתרחב . במהלך השנים נוספו לו עוד מעגנים , והם הותאמו לספינות שהלכו וגדלו ולטכנולוגיות הפריקה והטעינה שהלכו והשתכללו . היקף המסחר בנמל גדל במשך 80 שנה פי : 10 מ800- אלף טונות סחורה בשנת 1800 ועד 8 מיליון טונות בשנת . 1880 וכך נרשם במדריך ללונדון שיצא לאור באותה תקופה : " דבר לא ימחיש למבקר בעיר את הפעילות הנרחבת המתרחשת בתחומה ואת עושרה הגדול יותר מביקור בנמל ובמחסנים שלו , העולים על גדותיהם מסחורות שהגיעו מכל רחבי הקולוניות והעולם " . הקשר בין פיתוח הנמל לבין השלטון הקולוניאלי בא לידי ביטוי בשמות שניתנו למעגנים , לדוגמה : Canary Wharf ( מעגן קנרי ) הוא אותו אזור בנמל שאליו יובאו פירות מן האיים הקנריים . בתקופת מלחמת העולם ה2- נפגע הנמל קשות , וכאשר קולוניות רבות שהיו בשליטת בריטניה נעשו מדינות עצמאיות , ירדה המעצמה הבריטית מגדלותה , והפעילות בנמל הצטמצמה . בשל כך - ובשל עוד סיבות - נמל לונדון ירד מגדולתו . בשנות ה80- של המאה ה20- הושבת הנמל כליל . בשנים האחרונות עבר אזור הנמל , המכונה " דוקלנדס" ( ארץ המעגנים , ( תהליך נרחב של התחדשות עירונית והוא משמש כיום מרכז עסקים ומסחר מודרני ואזור מגורים יוקרתי . ? . 1 התקופה הקוולניאילת השפיעה מאוד על תהילכי הפיתוח הן במדינות הקוולניאילסטיות הן בקוולניות שלהן . א . סכמו את ההשפעות החיוביות ואת ההשפעות השילילות של הקוולניאילזם על התפתחות הקוולניות . ב . סכמו את ההשפעות החיוביות שהיו לתקופה הקוולניאילת על התפתחות המדינות הקוולניאילסטיות עצמן . האם היו לקוולניאילזם גם השפעות שילילות על מדינות אול ? . 2 יש הטוענים כי מסעותיהם של מגיל העולם , הסחר העולמי והתפתחות הטכנוולגיה האיצו את הקוולניאילזם . הסבירו והביאו דוגמאות . . 3 מדינות רבות הישיכות לקבוצת המדינות הפחות מפותחות מאישמות את המדינות המפותחות במצבן הנוכחי . האם יש הצדקה לטענתן ? נמקו .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר