|
|
עמוד:146
התבודדות ונמנעת מלהצטרף לשוק הגלובלי . כהוכחה לטענתם הם מציגים את העלייה ברמת הפיתוח המתרחשת בשנים האחרונות במדינות כגון סין ווייטנאם . במקרים רבים מצליחות החברות הרב-לאומיות לפתח אזורים נחשלים ולשפר את תנאי החיים של התושבים באזורים אלו . עם זאת , הדרישה להפחתת המעורבות הממשלתית ולהפרטה , דרישה הנלווית במקרים רבים לכניסתן של חברות אלו למדינות הפחות מפותחות , " משחררת" במקרים רבים את הממשלות במדינות אלו מן החובה לטפל בצורכי האוכלוסייה המקומית , ומן הצורך לפתח אזורים נידחים , שלא מגיע אליהם סיוע מבחוץ . התושבים במקומות אלו " נופלים בין הכיסאות" וסובלים גם מאזלת ידה של ממשלתם וגם מן הדרישות הגבוהות של המשקיעים הזרים . דוגמה - בקטע שלפניכם . הלטינו-אמריקנים חוזרים לשלוט במשאביהם צינורות המים עוברים ליד ביתה של רמדיוס קויוניה , המתגוררת באל-אלטו בבוליביה . היות שאין לה כסף לשלם את מחיר ההתחברות שדורשת החברה הצרפתית , 450 דולרים , היא נאלצת לכבס את הבגדים ולרחוץ את שלושת ילדיה במימיו הקפואים של פלג מצחין . בעקבות התקוממות של המוני אזרחים נגד החברה הצרפתית הזרה , ביטלה הממשלה את החוזה עם "אגואס דל-איימאני , " חברה בת של התאגיד הצרפתי הענק "סואס . " ואולם בכך לא תמו צרותיה של רמדיוס ושל עוד 130 מיליון תושבים באמריקה הדרומית . באזור שבו אספקה של שירותים בסיסיים היא עדיין הסוגיה הבריאותית והפוליטית הבוערת ביותר , לא ברור אם התושבים אמנם יוכלו לקבל אספקה של מים נקיים בעתיד הקרוב . ממשלת בוליביה וממשלות אחרות , שניסו בעבר להתמודד עם המשימה , נטשו אותה בגלל העלות הגבוהה , והעדיפו להטיל את המשימה על חברות פרטיות . כיום , עם בלימת מגמת ההפרטה , החלו היקפי ההשקעות הזרות ברחבי האזור להצטמצם , והבעיה חוזרת שוב לפתח המדינות עצמן , המתקשות להתמודד עמה אף יותר משהתקשו לפני עשור . במדינות רבות באמריקה הדרומית בולטים התנגדות עזה וזעם רב של האזרחים על הכוונות להפריט חברות ומתקנים של אספקת מים , חשמל ותקשורת , כתנאי לקבלת הלוואות מהבנק העולמי ומקרן המטבע הבין-לאומית . ההתנגדות העזה למדיניות השוק החופשי - שניזונה בין היתר מן התחושה שהיא מבטיחה יותר משהיא מסוגלת לקיים , גובה מחיר מופקע ומספקת לעתים שירותים קלוקלים - הביאה למחאות המוניות נגד הממשלה ואילצה את החברות הזרות להתקפל . בפרו , בבוליביה ובאקוודור חלה ירידה ניכרת בהיקף ההשקעות הזרות , בעיקר של חברות נפט בין-לאומיות . הלוחמים נגד מגמות הגלובליזציה שואבים עידוד ממה שהם מפרשים כהצלחתם של תושבים מקומיים להבטיח את שליטתם במשאביהם הטבעיים . אחרים , נלהבים פחות , רואים באופק אי-יציבות פוליטית מדאיגה מלווה ברגשות טינה וזעם , בשל העובדה ששירותים בסיסיים , כמו מים נקיים וחשמל , אינם מסופקים באופן הגון ושוויוני . מקור : מן העיתונות הכביש הראשי לטונארי בבוליביה
|
|