עמוד:216

צדק מרחבי-סביבתי בעיר ערי העולם גדלות ומתפתחות במהירות , אבל תהליכי הצמיחה והשגשוג של הערים מיטיבים בעיקר עם חלק מאוכלוסייתן , בעוד חלק אחר נהנה הרבה פחות מפירות הצמיחה . כך נוצר קיטוב מרחבי-סביבתי בין אזורי מגורים שונים בעיר , המתבטא בנגישות נמוכה של אוכלוסיות חלשות אל האזורים העירוניים שיש להם חשיבות כלכלית וחברתית , כמו אזורי תרבות ותעסוקה , שטחים ירוקים , שירותי רווחה , בריאות וחינוך . הקיטוב המרחבי-סביבתי מתבטא גם בשימושי קרקע לא רצויים ובמפגעים סביבתיים שונים המטרידים את שכונות המגורים החלשות בערים : מפגעי רעש וזיהום אוויר , שמקורם בין השאר בקרבה לכבישים ראשיים ולתעשיות מזהמות , קרינה מקווי מתח גבוה ומאנטנות סלולריות , קרבה לאתרי סילוק פסולת ועוד . כל אלו אינם מנת חלקם של התושבים המתגוררים בשכונות האמידות , אף שהם נהנים מהמוצרים ומהשירותים שמייצרים את המפגעים הללו , ובמקרים רבים נהנים מהם יותר מן התושבים העניים . לדוגמה : התושבים האמידים מייצרים יותר פסולת המגיעה לאתרי הסילוק , ומשתמשים שימוש תכוף יותר בנמל התעופה הרועש והמזהם . כיום מתפתחת מודעות ציבורית לצדק מרחבי-סביבתי , וארגונים רבים פועלים כדי להגיע לחלוקה שוויונית ככל האפשר גם של משאבים וגם של מפגעים סביבתיים - באזורי העיר השונים . הסיבות להיווצרות אי-צדק מרחבי-סביבתי אי-צדק מרחבי-סביבתי נוצר בגלל ההבדלים ביכולתן של קבוצות אוכלוסייה שונות להגן על סביבת מגוריהן מפני מפגעים סביבתיים ומפני פגיעה באיכות חייהן . איש מתושבי העיר אינו מעוניין בשימושי קרקע מסוכנים או מטרידים בקרבת מקום מגוריו , רבים טוענים כי בעקבות המפגע הסביבתי עלול ערך דירתם לרדת , ורבים נאבקים להעברת מטרדים שכאלה לאזורים אחרים . נימבי - ( NIMBY ) ראשי תיבות של Not In My Back Yard ( לא בחצר האחורית שלי ) - הוא המונח המתאים לתיאור גישתם של אלו . המציאות מראה כי לרוב האוכלוסיות החלשות נחשפות יותר מן האוכלוסיות החזקות לסכנות סביבתיות . לאוכלוסיות מבוססות יש מודעות לנושאים סביבתיים ותכנוניים ; יש להן כישורים לניהול מאבק ציבורי יעיל נגד החלטות תכנוניות ; ברשותן משאבים כלכליים המאפשרים להן לשכור שירותי ייעוץ מקצועיים ושירותים משפטיים יעילים ולהיאבק בהחלטות תכנוניות לא רצויות ; ולעתים קרובות יש להן גם כוח פוליטי וגישה למוקדי קבלת ההחלטות . גורם נוסף להיווצרות אי-צדק סביבתי הוא יחס מפלה של הרשויות כלפי קבוצות אוכלוסייה חלשות . לעתים אין זו אפליה מכוונת , אך במקרים רבים מקבלי ההחלטות מודעים ליכולותיהן המוגבלות של האוכלוסיות החלשות להיאבק נגד שימושי קרקע לא רצויים - והם מנצלים זאת . בארה"ב לדוגמה נמצא שהסיכוי להתגורר בקרבת שימושי קרקע בלתי רצויים שיש בהם איום סביבתי , גדול פי 4 לגבי אפריקנים-אמריקנים מאשר לגבי אוכלוסייה לבנה . תופעה זו מכונה " גזענות סביבתית" והיא מתארת את חלוקת המפגעים הסביבתיים באופן לא שוויוני , המפלה לרעה קבוצות באוכלוסייה על פי מוצאן או מעמדן בחברה . תחושות הקיפוח גורמות לא אחת לתסיסה בקרב אוכלוסיות חלשות , להפגנות ואפילו למהומות אלימות . תופעת אי-הצדק המרחבי-סביבתי מתקיימת לא רק באזורי המגורים הדלים של העיר אלא גם באזורי השוליים של מדינות רבות , וכן ב"מדינות השוליים" של העולם - המדינות הפחות מפותחות . מפעלים ומתקנים מסוכנים או מזוהמים ממוקמים באזורי השוליים , כי לרוב באזורים אלו האוכלוסייה דלילה , ויש בהם שטחים פתוחים נרחבים - אבל גם מפני שלעתים קרובות חיה בהם אוכלוסייה חלשה , שאין בכוחה להתנגד למיקומם של מפעלים ומתקנים אלו . ברמה הבין-לאומית כבר ראינו שחברות רב-לאומיות רבות מעבירות את המפעלים המזהמים שלהן למדינות פחות מפותחות , מפני שבדרך כלל מדינות אלו זקוקות להשקעות ולמקורות תעסוקה ואינן מפקחות על הסכנות הסביבתיות הכרוכות בפעילות המפעלים המזהמים . הכביש הנכנס לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב עובר סמוך לבתי מגורים רבים , דוגמת הבית הנראה בתמונה . מאות האוטובוסים החולפים בכביש זה מדי יום מייצרים מפגעי רעש וזיהום חמורים , הפוגעים באיכות החיים של תושבי המקום

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר