עמוד:261

התפרוסת והמדרג של היישובים התפרוסת ( הפיזור ) של היישובים במרחב הכפרי שונה במקומות שונים ברחבי העולם . לעתים כפרים בודדים מפוזרים על פני המרחב הכפרי , ולעתים - בעיקר במדינות מפותחות - יש מקבץ של יישובים כפריים קטנים סביב עיר מרכזית אחת . במרחב הכפרי אפשר להבחין גם במדרג ( היררכיה ) של יישובים הנבדלים אלו מאלו בגודלם ובתפקודיהם ( בהיקף המוצרים והשירותים : ( חווה , כפריר , כפר ועיירת מסחר . המדרג היישובי , כמו התפרוסת , שונה גם הוא ממקום למקום . זאת ועוד : במרחב הכפרי מצויים גם יישובים עירוניים , והיישובים הכפריים מקיימים עמם יחסי גומלין , הבאים לידי ביטוי במרחב , למשל - תושבי הכפר נוסעים לעיר לקניות , ותושבי העיר ניזונים מן הגידולים החקלאיים שמקורם בכפר . במקומות מסוימים המדרג מלא וכולל יישובים מכל סדרי הגודל . כך קורה לדוגמה באנגליה . במקומות אחרים המדרג חסר אחד או יותר מסוגי היישובים , כפי שקורה לדוגמה באוסטרליה , שבה מצויים חוות , כפרירים ועיירות מסחר - אך לא כפרים . החל במאה ה19- ניסו תאוריות שונות להסביר מה יוצר את המדרג והתפרוסת השונים במרחב . נסביר אותן בקצרה ונבדוק אם הן רלוונטיות גם לימינו . תאוריית שימושי הקרקע של פון תונן כבר בראשית המאה ה ( 1826 ) 19- פיתח הכלכלן והאדריכל הגרמני פון תונן תאוריה המסבירה את תפרוסת היישובים במרחב , על פי הפעילות הכלכלית שלהם . פון תונן מצא כי שימושי הקרקע החקלאיים אינם מפוזרים באופן אקראי במרחב ואינם מתערבבים אלה באלה - אלא נוטים להסתדר במעגלים סביב העיר , המשמשת שוק מרכזי . ככל שמתקרבים אל העיר , מחיר הקרקע עולה , ומשום כך גם מידת האינטנסיביות של העיבוד עולה . לעומת זאת , ככל שמתרחקים מן העיר , מידת האינטנסיביות של העיבוד החקלאי הולכת ופוחתת . בהתאם לכך אפשר לסרטט מודל של הייצור החקלאי : בטבעת הראשונה , הקרובה לעיר , יהיו בעיקר משקים של גידולי ירקות ופירות טריים , וכן של עופות ובקר לחלב . אלו הם גידולים אינטנסיביים הזקוקים לשטח קטן יחסית , להשקעת הון רבה ( דישון , השקיה וכדומה ) וכן למרחק הובלה קצר יחסית . בטבעת השנייה יימצא יער המספק עץ לבישול והסקה ( התיאוריה נוסחה לפני קרוב ל200- שנה . (! בטבעת השלישית יתקיימו משקים המבוססים על גידולי שדה אקסטנסיביים , דוגמת דגנים - חיטה ושעורה . בטבעת הרביעית ישתרעו שטחי מרעה לבקר לבשר : גם הם גידולים אקסטנסיביים הדורשים שטחים גדולים וזולים בהשקעת הון נמוכה . התאוריה של פון תונן הביאה בחשבון את משתנה המרחק , אך לא את המשתנים האחרים , כמו פני השטח , תנאי האקלים , טיב הקרקע ועוד . מלבד זאת , התאוריה התאימה לזמנה , לתקופה שהערים היו קשורות ישירות לפעילות החקלאית , ולמרחק מהעיר הייתה השפעה רבה מאוד על שיווק התוצרת החקלאית ועל מחירה . כיום איבדה התאוריה את משמעותה בגלל ההתפתחויות בתחבורה , בהובלה ( כולל הובלה בקירור ) ובאחסנה של התוצרת החקלאית . עם זאת עדיין נכונה תפיסתו של פון תונן בנוגע לקשרים שבין מחיר הקרקע למרחק מהעיר , ובנוגע להשפעה של עלויות הקרקע והתחבורה על השימוש הנעשה בקרקע . מדרג יישובי : דירוג היישובים העירוניים במדינה , לפי מספר התושבים בכל יישוב ומיונם , לפי מספר היישובים בכל קבוצת גודל . כפריר : יישוב כפרי קטנטן , ובו בתים אחדים . חקלאות אינטנסיבית : חקלאות המאופיינת בהשקעות גבוהות של הון ועבודה ליחידת שטח . ערך היבול המתקבל מיחידת שטח - גדול יחסית לערך היבול המתקבל בחקלאות אקסטנסיבית . חקלאות אקסטנסיבית : חקלאות המאופיינת בהשקעות נמוכות של הון ועבודה ליחידת שטח . ערך היבול המתקבל מיחידת שטח - קטן יחסית לערך היבול המתקבל בחקלאות אינטנסיבית . מודל שימושי הקרקע של פון תונן

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר