|
|
עמוד:264
נוסף על כך נוצרה עוד בעיה - שינוי היחס בין מחיר התשומות למחיר התפוקות : לעתים קרובות מחיר התשומות החקלאיות גבוה יותר ממחיר התפוקות החקלאיות , לדוגמה : עלות ייצור עגבנייה יכולה להיות גבוהה יותר ממחיר העגבנייה בשוק , וכך קורה , שלעתים קרובות החקלאי כלל אינו מרוויח . המשבר בחקלאות התעצם מאמצע שנות ה80- של המאה שעברה , עם שיפור מערך התחבורה , הימי והאווירי , ועם פתיחת השוק למדינות חדשות והפיכתו לשוק גלובלי . חקלאים רבים התקשו לעמוד בתחרות מול התוצרת החקלאית הזולה שיובאה ממדינות שבהן עלויות הייצור נמוכות יותר - ונטשו את משקיהם . באותה עת החלו רוב מדינות המערב להנהיג רפורמה כלכלית כדי לצמצם את עודפי הייצור במדינותיהם . הרפורמה כללה הפחתה מתמדת של הסובסידיה ( התמיכה הכספית ) הממשלתית , שניתנה בעבר לייצור החקלאי . ואולם הרפורמה לא הצליחה לצמצם את עודפי הייצור ולא הצליחה לעצור את הירידה במחירים - ורווחיות הייצור החקלאי המשיכה להצטמצם . בעקבות התהליכים האלה קיימות כיום במרחב הכפרי במדינות המפותחות שתי מגמות : . 1 ירידה במספר החקלאים הפעילים . . 2 התחזקות כלכלית של חקלאים גדולים - חקלאים אלו הגדילו את שטחי המשקים שהם מעבדים , וכתוצאה מכך הם מצליחים ליהנות מהיתרונות שיש לגודל ולהגדיל את רווחיהם . עם הירידה ברווחיות החקלאות החלו בעולם המפותח ביקושים חדשים לשימוש במרחב הכפרי - למגורים , לפעילויות כלכליות לא חקלאיות ולמטרות פנאי ונופש . בעקבות זאת חלו במרחב זה שינויים מרחיקי לכת . תנועות אוכלוסייה במרחב הכפרי ההגירה מן הכפר אל העיר החלה עוד בתקופת המהפכה התעשייתית . מאמצע המאה הקודמת , בעקבות ירידת ההכנסות מתעסוקה חקלאית , הואצה הגירה של חקלאים מן הכפר אל העיר , ומספר התושבים ביישובים הכפריים נמצא בירידה . התושבים המהגרים מן הכפר מוכרים את משקיהם במחירים נמוכים לחברות או לחקלאים אחרים המגדילים את נחלותיהם ואת תפוקותיהם . במקביל מתפתח כיוון הגירה נגדי ברוב המדינות המפותחות - תנועת הגירה של אנשים מן המעמד הבינוני והגבוה אל המרחב הכפרי , בעיקר אל הכפרים הסמוכים לערים . אוכלוסייה זאת " גילתה" את איכות החיים בכפר , את הסביבה הירוקה ואת האווירה הקהילתית שהכפר מציע לתושביו . האפשרות להגיע לבית פרטי עם גינה , הוא " חלום המעמד הבינוני , " והמחירים הזולים יחסית בכפר מאפשרים להגשימו . נוסף על כך שיפורים בתחבורה " מקצרים" את המרחקים מהכפר אל העיר ומאפשרים יוממות . תנועת אוכלוסייה זו יוצרת הגירה חיובית בחלק מהיישובים הכפריים , בעיקר כאמור באלו הסמוכים לערים . תנועות האוכלוסייה משנות את המבנה המסורתי של היישוב הכפרי - את הדגם התעסוקתי , את המבנה החברתי , את המבנה הפוליטי וגם את הנוף של המרחב הכפרי . תמורות בתעסוקה במרחב הכפרי משבר החקלאות הביא לשינוי בתעסוקה במרחב הכפרי : תושבי הכפרים התחילו לחפש מקורות פרנסה חלופיים או מקורות פרנסה נוספים - להשלמת ההכנסה ; ורוב התושבים העירוניים שעברו למרחב הכפרי אינם עוסקים בחקלאות . מצב זה גרם לירידה חדה בשיעור המועסקים בחקלאות במרחב הכפרי . תשומה חקלאית : סך כל החומרים והשירותים שהחקלאים רכשו לצורך ייצור התוצרת החקלאית . תפוקה חקלאית : ערך הייצור החקלאי , הכולל גם תוצרת משווקת וגם תוצרת לצריכה עצמית במשק . יתרון לגודל : מצב שבו ככל שאזור , יישוב או חברה כלכלית גדולים יותר , כך קטנות עלויות הייצור ועולה הרווחיות שלהם . עם זאת - מעבר לגודל אופטימלי , היתרון לגודל קטן . יוממות : נסיעה יומיומית של עובדים מביתם ביישוב אחד ליישוב אחר לצורכי עבודתם , שהות בו ונסיעה חזרה לביתם . היוממות אופיינית לאזורים מטרופוליניים , שכן רבים מתושבי המטרופולין עובדים בעיר המרכזית שלה , ומתגוררים ביישובים שונים ברחביה . הגירה חיובית : מצב שבו מספר המהגרים אל יישוב מסוים גדול ממספר המהגרים מאותו יישוב ליישובים אחרים .
|
|