עמוד:329

פרק שני ניצול המחצבים והשלכותיו על הסביבה מחצבים הם חומרים טבעיים הנמצאים במקום כלשהו בקרום כדור הארץ בריכוז מוגבר משיעור התפוצה הרגיל שלהם , כגון זהב , נחושת וברזל . אם מתברר שכריית מחצב מסוים כדאית ורווחית - הוא נקרא בצר או עפרה . מחצבים אלו משמשים חומרי גלם לרבים מענפי התעשייה , וכמו מקורות האנרגיה המאובנים ( פוסיליים , ( הם משאבים מתכלים . בני אדם משתמשים במחצבים משחר ההיסטוריה , ועדות לכך אפשר למצוא בשמותיהן של תקופות היסטוריות קדומות . תקופת הברונזה ותקופת הברזל , למשל , היו תקופות שבהן ההפקה , העיבוד והשימוש במתכות אלו גבר והשתכלל . בתמנע ( סמוך לעיר אילת ) נמצאו שרידיו של אחד האתרים הקדומים בעולם להפקת נחושת . בימינו , עם הגידול באוכלוסיית העולם והעלייה ברמת החיים , גובר השימוש במחצבים ובד בבד מתפתחות ומשתכללות יכולות האיתור , הכרייה וההפקה שלהם . השימוש במחצבים צריך להתבצע במתינות כי הם משאבים מתכלים ; יתרה מזאת - תהליכי ההפקה של חומרי הגלם , הובלתם ועיבודם פוגעים בסביבה ומגדילים את כמות גזי החממה באטמוספרה . ככל משאבי הטבע תפרוסת המחצבים שבסלעי קרום כדור הארץ אינה אחידה . במדינות שבהן קיימים מחצבים שהפקתם כדאית הם משמשים זרזי פיתוח , ועשויה להיות להם תרומה גדולה לכלכלת המדינה . לרוב , המדינות המפותחות מנצלות ביעילות את הבצרים המצויים בתחומן - החל בכרייתם , המשך בהובלתם למפעלי התעשייה המעבדים אותם למוצרים מוגמרים , וכלה בשיווקם בתוך המדינה או ביצוא המוצרים למדינות אחרות . צ'ילה היא אחת המדינות המפותחות באמריקה הדרומית , במידה רבה בזכות מכרות הנחושת המרובים שבתחומה . במדינות הפחות מפותחות המצב שונה - לעתים קרובות הבצרים שבתחומן נכרים ומיוצאים לרחבי העולם כחומרי גלם , ואילו עיבוד הבצרים למוצרים מוגמרים נעשה במדינות המייבאות . זאת ועוד : לעתים קרובות מחירם של חומרי הגלם בשוקי העולם נמוך יחסית , ועיקר הרווח מתקבל ממכירת המוצרים המוגמרים , וכך הרווחים של המדינות המפיקות את חומרי הגלם נמוכים מהרווחים של המדינות המעבדות אותם . בעבר המדינות הקולוניאליות הן שניצלו את הבצרים במדינות שהיו בחסותן , והעבירו את הבצרים למדינות האם שבאירופה . היום , בעיקר ממחצית המאה ה , 20- פועלות במדינות רבות חברות רב-לאומיות ; אמנם חברות אלו משלמות תמלוגים ומסים למדינות שבתחומן מתבצעת כריית המחצבים , אבל הן גם המרוויחות העיקריות מהבצרים , שכן הן מייצאות אותם לרחבי העולם ואף מעבדות אותם למוצרים מוגמרים . בשנים האחרונות מדינות פחות מפותחות רבות משקיעות מאמצים בפיתוח ענפי תעשייה לעיבוד הבצרים שבתחומן . כמו כן מתחוללים תהליכים חשובים המגבילים את עוצמתן של החברות הרב-לאומיות . ברבות מן המדינות , למשל מדינות אפריקה , נחקקה חקיקה בשיתוף ארגונים בין-לאומיים , בהם הבנק העולמי , הקובעת את כללי המיסוי , התמלוגים וההגנה על הסביבה ; וחברות רב-לאומיות המבקשות מימון מבנק גדול - פעילותן נבדקת בקפדנות . נוסף על כך החשיפה והשקיפות הקיימות בימינו בזכות אמצעי התקשורת , גורמות לחברות הרב-לאומיות להיות רגישות לתדמית שלהן בעולם . הן משתדלות לשמור על חוקי העבודה , לקיים מערך תשלומים תקין , לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בסביבה , וכמו כן הן מפתחות באזורי הכרייה תשתיות לרווחת העובדים - דרכים , קווי חשמל , מים ותקשורת ואף בתי מגורים , בתי ספר ומרפאות . וכך , פרויקט כרייה גדול במדינה תת מפותחת הוא ברבים מן המקרים זרז יעיל לפיתוח כלכלי . מחצב : ריכוז מוגבר של מינרלים מעל לשיעור התפוצה הרגיל שלהם בקרום כדור הארץ . בצר : סלע המכיל מחצב שכרייתו רווחית . נקרא גם עפרה .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר